הפקעות קרקע, פיצויים

העליון הפך את החלטת ביהמ"ש המחוזי; השופטת ארבל ציינה כי אמנם החוק אינו חד-משמעי בעניין, אך קבעה כי יש לתת פרשנות לפיה אין לתת ביטוי במסגרת חוות דעת שמאי לעניין שווי הקרקע על פעולות העומדות בניגוד לתכלית החוק

במקרה של הפקעה, גם פיצויים נלווים נוספים עשויים להיחשב כחלק מההפקעה, וזאת אף שאם היו משולמים בנפרד לא היו נחשבים כמכירה של זכות במקרקעין

השופטת מרים נאור קבעה כי בתוכניות איחוד וחלוקה הפיצוי יכול להיעשות בשינוי ייעוד הקרקע או בתוספת אחוזי בנייה

בטעות עלולה להתקבע לה הלכה, שמועד ההפקעה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל הוא מועד פרסום הצו - ולא כך הוא

המניהל עתר לביטול הפקעת מקרקעין של קק"ל, בטענה כי אין להפקיע בעלות של מקרקעי ישראל על דרך הפקעה; ביהמ"ש העליון קבע כי ניתן להפקיע בכפוף למיצוי הליך של הסכם חכירה

חקלאי עתר לבג"ץ: מעצ הפקיעה 6 דונם לצורך הרחבת כביש - ומסרבת לפצות בגין ההפקעה

בעוד שוועדת הערר קבעה כי כל עוד כל ההליכים גלויים ונעשים בתום לב אין מניעה לפעול בכמה מסלולים על מנת לקבל את הפיצוי הראוי - ביהמ"ש קובע כי יש לבחור במסלול אחד, ובמידת הצורך להמשיך במסלול השני - מצב הדורש תיקון חקיקתי

מופקעים רבים מקווים לקבל קרקע חלופית תמורת ההפקעה, וחלקם אף מקבלים הבטחה לכך מהוועדה המקומית - אך מסתבר שהבטחה זו אינה בסמכות; הצרה היא, שבינתיים חלה התיישנות על תביעה לפי סעיף 197 * עו"ד ענת בירן מסכמת: "כל פעם שיש זכות תביעה עדיף לתבוע"

בעל המבנה יקבל פיצוי של 75 אלף שקל, כיוון שהצו המינהלי להריסה הוצא לא כדין

קרקע המצויה בבעלותכם היא קניינכם הפרטי, ואולם, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, גם בישראל קיימת למדינה סמכות להפקיע מבעלים פרטיים קרקעות המצויות בבעלותם, וזאת למען מטרה ציבורית ולרוב כנגד תשלום פיצויים

מדינת ישראל מתפתחת, השטח קטן והפקעות הן חלק מהמציאות; הפיצוי, לעומת זאת, לא תמיד מציאותי: הרשויות מצליחות במקרים רבים להפחית מהערך האמיתי של הקרקע במתן הפיצוי, מה שמעורר דרישה לקבלת קרקע חלופית * הבעיה: גם קרקעות חסר, ובכלל מי הבטיח שהקרקע החלופית באמת תהיה פיצוי ראוי

רשויות ממלכתיות כמו מע"ץ ורכבת ישראל מבצעות הפקעת קרקע בהליך לא תקין, תוך ניסיון לעקוף את בית המשפט; כך תתגוננו מפני הפקעות ע"י הרשויות השונות

חברת החשמל דרשה וקיבלה פיצויים לפי חוק התכנון והבנייה בטענה לפגיעה משינוי ייעוד של מקרקעין שנמסרו לה בדרך של הפקעה. המאמר מציע שתי חלופות העשויות להוות עוגן משפטי לשלילת הפיצויים

החקלאי שמופקע רכושו יפוצה בסכום זעום, ואילו העירוני יפוצה פי עשרה